הראל חברה לביטו בע"מ נ' בן עמי אתי - פסקדין

פסק דין

1. תביעה כספית על סך של 9,966 ₪, שהיא תביעת שיבוב של מבטחת כנגד הנתבעת בגין נזק שנגרם לרכב המבוטח, רכב מסוג מיצובישי מס' רישוי 2572020 אשר נפגע ביום 09.01.06 ע"י רכב הנתבעת, מס' רישוי 6075604.

נטען כי התאונה קרתה במעגל תנועה בבאר שבע בעת שרכב הנתבעת פרץ לתוך הכיכר מבלי לתת זכות קדימה לרכב המבוטח. הנתבעת אינה חולקת על מיקום התאונה או על עצם קיומה אך לטענתה בכיכר לא מוצבים תמרורי מתן זכות קדימה וע"כ זכות הקדימה הוא למי שבא מימין. לשיטתה, היא הייתה מימין למבוטח, ועל כן לה הייתה זכות הקדימה.

היא אינה חולקת כי כשהגיעה ונכנסה לכיכר היא הבחינה ברכב המבוטח מגיע משמאלה במהירות גבוהה. היא בלמה אך התאונה לא נמנעה. יחד עם זאת לטענתה המפגש בין הרכבים הוא של שפשוף הפגוש הקדמי ימני של רכב המבוטח ולא הפגיעה מושא דוח השמאי (מוצג נ/1 ).

המבוטח זומן ע"י המבטחת אך הוא לא הגיע להעיד הגם שהזימון מהמשרד של ב"כ המבטחת הומצא לו כדין בדואר רשום.

הנתבעת העידה על נסיבות התאונה וגם ציירה את מפגש הרכבים (מוצג ת/2). על פי עדותה היא נכנסה טיפה לכיכר כשהבחינה במבוטח. הוא הגיע מכניסה קרובה שהמרחק בין הכניסות אינו גדול, והוא הגיע במהירות של 40 – 50 קמ"ש.

המבטחת הציגה תמונות צבע של הרכב, הגישה את הודעת המבוטח, ודו"ח השמאי. ע"פ כתב הגנה מתוקן נטען כנגד לוח הזמנים של הכנסת הרכב למוסך ודו"ח השמאי אך הנתבעת העידה ששלחה את המבוטח למוסך שלה כי סברה שמדובר בתיקון קטן ובעל המוסך התקשר אליה וידע אותה שמדובר בדלתות.

טענת הפגיעה בצד ימין עולה גם מההודעה של המבוטח למבטחת מבלי לפרט מעבר לכך.

בטענה של הנתבעת כי בהעדר תמרור שמדובר בכיכר זכות הקדימה היא לבא מימין כמו בצומת ללא תמרורים, איננו מכריעה כי אינני נדרשת לכך. כי בכל מקרה הכלל הוא שאין להיכנס לנתיב לא פנוי גם כשיש זכות קדימה (תקנה 21 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961). הנתבעת תיארה כיכר. משמע שלפני הכניסה לכיכר היה עליה לוודא שהדרך פנויה. היא תיארה את המבוטח מגיע במהירות גדולה אך נוכחה במבוטח כשכבר החלה את כניסתה לכיכר. לפי התיאור האמור היה עליה לא להיכנס לכיכר, אפילו לא טיפה, כי הנתיב לא היה פנוי.

יחד עם זאת, היא מעידה שהיה גשום ועל כן מהירות הנסיעה של המבוטח לא תאמה את תנאי הדרך, ולפי גרסתה הוא החליק.

לאחר שבחנתי את הראיות אני מחלקת את האחריות לתאונה 50% לכל נהג. כי המבוטח נהג מהר מדי והנתבעת נכנסה לתוך הכיכר או לשיטתה לצומת, על אף שהדרך לא הייתה פנויה.

הנתבעת חולקת על הנזק. גרסתה כי מדובר בשפשוף קל של פגושים אינה מתיישבת עם עדותה של רכב שנוסע מהר ומחליק (עמ' 8 לפרוטוקול). לכן אני מקבלת את הנזק ע"פ דו"ח השמאי ודוחה את הטענה של מפגש המסתיים בשפשוף קל בין פגושים.

הנתבעת תשלם לתובעת מחצית התביעה, בסך של 4,983 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה, 17.07.06, ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן מחצית אגרת ביהמ"ש בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 17.07.06 ועד ליום התשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך של 912 ₪, כולל מע"מ כדין. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ל' שבט תש"ע, 14 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: